את הנעשה אין להשיב

ברגע קצר של חולשה,
הרמייה אל ליבי פלשה.

כעת אני מתחרט ולא נוח,
המעשה אי אפשר כבר לשכוח.

אבוי, מה עשיתי, כיצד זה קרה?
אין להשיב יותר המעשה הנורא.

לעולם אצטער וידאב לבבי,
לעולם יסרב עימי לדבר אהובי.

הוסחה לי הדעת, ועל כך ממרר אני בבכי.
ובצדק, אבכה, על המעשה שפגע באחי.

סטיתי מן משעול בטוח, ואותו הצלחתי עד מאוד להכזיב,
ועכשיו אני סמוך ובטוח, את הנעשה אין להשיב.