אש אהבתי
בית א.
אש אהבתי תבער, לגלות סודות חיי.
ובדרך אם נשבר, אז שמח עם שיריי.
שר על ים על כל דבר, שמזכיר לי את הטוב.
מתעודד וכך נשאר, רק שמח לאהוב.
פזמון.
יש חיטה גם תבן, קם אוסף את פירותיי.
ולבי שמח, כי באו תקוותיי.
הנה בית האבן, אשר בו גרו אבותיי.
והשדה פורח, לבוא לקצור ודאי כדאי.
בית ב.
בא החורף וקצת קר, הענן נתן מימיו.
והזמן המשיך דהר, והאיר לי את פניו.
בשדה גדל הבר, השדה הפך זהוב.
ואז כל מי שעדר, וזרע רץ לאסוף.
יש חיטה גם תבן…
תגובות (0)