אשליות ועכבישים
אני נושרת מהמציאות,
אל אשליות קסומות,
כסבך קורים אותך עוטפות
ואתה לא יכול להשתחרר,
לא משנה מה תעשה,
בסוף תיאכל על ידי העכביש הנורא,
השיגעון יאכל לאט ובאכזריות,
את המוח, השביר והעייף, שלך
וירסק אט אט את נשמתך,
מזהובה תהפוך לאפורה,
והרי לכם סמל לאבות ולבנים,
עם עכבישים ואשליות לא מתעסקים.
Z.S
תגובות (2)
וולפ, אני לא מבינה גדולה בשירים, אבל אהבתי~ לדעתי זה ממש יפה~
הייתי כותבת איזו תגובה מושקעת או ביקורת או משהו, אבל בשירים אין לי ממש זכות דיבור. מתחששק לי לקרוא עוד כמה שירים שלך עכשיו ><
תודה רבה לך ואשמח מאוד אם תקראי עוד שירים שלי:)