ארטיקים
מילאתי תיק כדי לעזוב
מרגישה שעזבתי כל כך הרבה
פעמים נוספות אבל אני לא. אני לא
יודעת אם אני אורזת
שקרים, קרים, ארטיקים קפואים,
אבל המבט שלך הוא ים
לא מרוצה על הכתף שלי.
אומר לי נתראה כמו שני ידידים ותיקים
שלא משאירים שום סימן.
ואני נוסעת וחושבת – מה יעשה
עם לב שנשרף.
אנשים כמוך אוהבים לפזר אפר ברוח
כאילו שום דבר אף פעם לא ידוע
מה שמת הוא מת ובטח לא תמצא אותי
זה מה שעקשן כמוך חושב
כי קשה לי מאוד להאמין –
שאתה שומר בכד שמור על המדף שלך
הבטחה שמעולם לא נאמרה
שומר בכד אפר
כמו בית קברות אתה זוכר דברים
כן לי קשה להאמין
שאתה ממשיך ללכת הלאה
במבט קפוא שלא עוזב אותי.
–
הדיבורים אתך השאירו לי קופסה
וכשאני פותחת רואה אותה אני יודעת שמזמן
הייתה פנייה שהוראתה לי לעצור
אבל כנראה שנסעתי ברמזור אדום.
מאז כאילו הכל בהילוך איטי
ואם התנגשות באה בסוף –
נדע שזה גם בגללי.
–
מילאתי תיק כדי לעזוב
מרגישה שעזבתי כל כך הרבה
פעמים נוספות אותך
אבל אני לא,
מעולם לא הלכתי אתך יד ביד
וכל דבר שנקרע נקרע מתוך דמיון בלבד.
הדיבורים אתך השאירו לי קופסה
כשאני פותחת אותה אני יודעת שממזמן
הייתה פנייה שהוראתה לי לעצור
והייתה התנגשות בין המציאות לדמיון
ושרפה לה איזה לב אדום.
קשה לי להאמין שאתה שומר על המדף כד
לא אתה לא מתאבל ובלי הבטחה
ואתה גם לא מבקר בבית קברות
ובטח אינך בובת חוטים.
מרגיש כאילו הכל מאז בהילוך איטי.
אני לא יודעת מה אני אורזת
כשאני הולכת ממך
האם יש שקרים קטנים קרים
בתוך הארטיקים הקפואים שהכנו אז.
תגובות (2)
זה נתן לי בעיטה בבטן ההרה שלי מסודות חלושים. תחושה של כאילו לקחת חלק ממני, פירקת אותו ובחרת את המילים הנחוצות.
התגעגעתי.
תודה!! באמת שאת עושה לי את היום