אצא אל תוך עצמי

בית א.
יום עוד יום דיברתי, עם אין ספור אנשים.
את דעותיי אמרתי, בטון ברור מרשים.
עם איש אחד חשוב, שכחתי לדבר.
הוא לי הכי אהוב, קרוב וגם חבר.

פזמון.
עם עצמי שכחתי, לשוחח לדבר.
את השיחה ניתקתי, מאז הזמן חולף עובר.
הגוף שותק לנפש, השכל בז לרגש.
מתי אתן לי חופש, אצא אל תוך עצמי.

בית ב.
נהר חיי פיצלתי, לאין ספור ראשים.
פה ושם כשלתי, המשכנו מתגמשים.
מריח לי רקוב, בודק היטב נובר.
הבנתי כה עצוב, שאת עצמי איני זוכר.

עם עצמי…