אסור.

אסור, מילה שבגדול היא די נחמדה; אסור להמשיך את המשפט אחרי הנקודה, אסור לעלות בלי כובע או מים את השביל למצדה, אסור לבזבז סתם כך כסף אם אין לך עבודה אסור לך ,אם אתה גבר, לאהוב עוד גבר ולאמץ איתו ילד או ילדה.

ואסור, היא מילה די גדולה יחסית, כי אומרים לא תרצח, לא תנאף, לא, תגנוב, אל תשמיד רכוש ציבורי או דבר שאינו שלך. ובסדר, נניח וזאת בדיחה, חה חה חה, איפה הפאנץ'? אני לא..לא מוצא, אבל אולי יש גם סיכוי שזה בגלל שאני אולי לא רוצה.

קרה לכם פעם ש, זרמו איתי אוקיי? שעבר על ידכם בחור נאה עד …ממש נאה חתיך עולמות ושאלתם את עצמכם "wait, am I gay?"
ואתם כלכך לא רוצים לאמר "אולי כן", לא רוצים להודות שאפשר גם בלי ברבי, רק קן וקן, לא רוצים להיות ההוא שאמר את הכן וניסה את מזלו אז אתם פשוט אומרים..לא.
לא יכול להיות, לא אני, ממציא תירוצים ומחרטט כאילו אני איזה מינימום אייל שני. מחרטט מחרטט, מתרץ מתרץ, לא רוצה בן זוג מאותו המין, ממשיך לשכנע.. ובסוף מאמין.

תחשבו גם שהאסור הזה שקוע כלכך עמוק, שגם את המחשבות שלך, הוא מצליח לדחוק. ולדחוק למי שלא יודע זה סוג של לדחוף, עכשיו זה כמו להכריח טבעוני לסיים מנת עוף, לשכנע חרדי שהוא הגיע מהקוף, להיות בתור באירופה.. ולא לעקוף.

ואני שמחשיב את עצמי לאדם ליברלי, שיודע שבחיים זה אף פעם לא רק עץ או רק פאלי, לענות כן או לא זה לא תמיד קל לי.
ושלא תבינו אותי לא נכון, אני לא נגד גייז אני אפילו בעד, לעקוב אחרי הלב שלך.. ממליץ לכל אחד. וכולם צריכים לעשות מה שעושה להם טוב, שיבחרו לעצמם את מי הם רוצים או לא רוצים לאהוב, להקשיב לרגש וללכת עד הסוף כי העולם הזה זמני. אבל כל האנשים האלה שאני מדבר עליהם…הם.. לא אני.

ואני, עמוק בתוך האסור, דחפו את שכל שלי לכלוב ווידאו שהוא סגור.
אז זה אומר שזו תמיד אותה תשובה, "אף פעם לא גבר, תמיד נקבה". אז בעצם לענות על השאלה שבתוכי אמור להיות פשוט, כי אם יש רק תשובה אחת אז אין סיכוי לטעות, פשוט לצעוק "אני לא הומו" בגאווה ויהירות, לוותר על הבננה ולהישאר רק עם התות.
אבל אם זה המצב, למה עדיין כל פעם השאלה הזו עולה? כי אם יש רק תשובה אחת אז אין לי פה מילה.

ואז אני מרגיע את עצמי, מזכיר לעצמי להירגע לנשום, אחרי הכל יש הסבר הגיוני לכל דבר בסוף היום, וההסבר הזה, הוא מרגיע אותי, כי הוא יציב, הוא איתן, הוא חזק..כמו סלע צור.
ואני ממשיך לישון בשקט, כי כל זה פשוט…אסור.