אסור לי אפילו לחלום.
אני מרים את מבטי אליה,
בפנים נואשות.
אני צופה בתנועותיה
החינניות.
אני שרוי בכאב.
אסור לי אפילו לחלום?
זה עולה על גדותיו.
כן, האהבה הלא מציאותית.
בגשם המטשטש, אני צועד בלילות.
שומע את קולות השירה היפים שלה
ומתמוגג.
למה אני לא יכול אפילו לחלום?
רוחות מהים שורקות באוזניי,
מנפצות את השקט והורסות
אותו לגמרי.
אם אני מועד במהלך הריצה
אני לא יכול לחזור, חזרה.
אני אפילו לא מסוגל.
אני קופא תחת המטרייה
השחורה, הזדונית,
ומחכה – לחלום.
תגובות (9)
תמותי, בא לי לבכות מהשיר שלך הוא יפה כל כך…
אני אוהבת לחלום…
ועל זה ניתן לומר: חלומות בהקיץ
יפה כל כך~
האמת נכנסתי בגלל השם.
https://www.youtube.com/watch?v=HIATkiSIFw0
די זה בדיוק השיר שאני שומעתXD
אומייגאד!
אוהבת ווקאלוייד!
*מחבקת ולא עוזבת לעולם* תהי הלן לרין שלי!!!
יאי~ אשמח להיות לן XDD
אוי, אשמח למות D: (חחח)
אכן חלומות בהקיץ.
בבית השלישי, איפה שכתבת :
"מנפצות את השקט והורסות
אותו לגמרי"
אני חושבת שזה יותר זורם אם תורידי את המילה 'והורסות' שורה למטה כך שזה יצא:
מנפצות את השקט,
הורסות אותו לגמרי. (בלי ו' במילה והורסות)
בכל אופן, ממש יפה. אני ממש יכולה להיבלע במילים
הא כן…
הו ותודה^~^