אנשים זה דבר רע

ואולי יום יבוא ויעלם העצב,
ואולי תבוא השמחה לחיי,
אולי ההבטחה שיש מישהו ששומר עליי מלמעלה באמת תורגש.

אני מרגישה שאין מי ששומר עליי מלמעלה,
תחושת הנפילה כבר כאן,
אין לי כבר למה לצפות מרוב שכל כך רע,
האטימות של אנשים יכולה להוציא אותי מדעתי.

כל כך פגועה ובעיקר בודדה,
מרגישה אבודה,
אני חייבת להיזכר מי אני,
כנראה שכחתי כי כל הזמן ההייתי עסוקה בלהיות מישהי אחרת,
הלבד, מתי הוא ייעלם לי מהחיים?.

להתחבר לאנשים ואז להיפגע מהם,
זה דבר כואב,
אני כבר יודעת שלאנשים אין רגשות,
אין להם מצפון,
אין להם טיפה אחת של רגישות.