אני

אוויר, אין טעם אין ריח,
אין מה להתווכח
עם העובדות, הרי עובדה שגם באוויר יש ריק.
יש כלום? יש אין? האין פה איזה טריק?
מלחמה ולהתראות. רק רגע,
אפשר לראות עיוורים בלי פגע
להריח תתרנים בנשימה עמוקה של אוויר,
אמנם הוא חסר טעם וריח אבל הסיכוי לחיות בלעדיו לא ממש סביר.

צל, צל של לץ. לך אל הנמלה עצל,
ליצנים מפחידים, ליצנים עצובים יודעים לנצל.
ובצל של העץ משתמשים כדי להינצל
מהשמש השורפת את העץ שעם צלו את העולם מפצל.
תשומת לב ניתנת לצל בצהרי היום,
הוא ארוך ודקיק וחריג באופן נורא ואיום.
ובחושך הצל נעלם, כי בחושך,
גורם הצל הופך לצל עם מלתעות ונושך.

ראי, לא צריך אותו כדי לדעת מי הכי יפה בעיר,
הוא לא מחדש שום דבר וממילא הוא משקר שקר שחור בהיר.
איך אפשר לדעת שהוא משקף ולא משתקף?
הרי הוא שווה למה שמולו וחוק זה לעולמים תקף.
הבבואה רק פותחת את הדלת-הראי, או להפך,
הדלת מבעבעת והעינית היא הראי שצבעים שופך.
מראות מעוותות לא תמיד טועות, אלא תוהות,
למה כך, האמת, האמת תמיד נוכחת, מבוך מראות והשתקפותן דוהות.