אני שונאת ליפול
אני שונאת ליפול.
אני שונאת ליפול ולא לקום
להסתכל על השעון
לא להשכים אלא לישון
ובאמבטיה הקומקום
רותח ממים חמים מדי.
אני שונאת ליפול.
אני שונאת את הרגע אחרי הנפילה
אני שונאת את התחושה
של חוסר התזוזה,
אני שונאת להסתכל למעלה
ולדעת שנפלתי.
אני שונאת ליפול.
אני שונאת את היד שלא באה
אני שונאת אותה בכל מעודי
אני שונאת את הפרצוף שלא רוכן
אני שונאת ליפול
אני שונאת ליפול
אני שונאת ליפול על הפנים
כאילו זרקתי פור ועכשיו סופית
הלב שלי שדהר מהר מדי
היה טעות
העיניים שראו הרבה מדי
הן היו טעות
הרגליים שהלכו רחוק מדי
כשלו.
וכשאני יושבת וחושבת
כמה אני לא אוהבת ליפול
אני עומדת במקום שלי
והמחשבות שלי קפואות.
תגובות (8)
נכון יש את המשחק הזה שמכסים למישהו את העיניים ואז הוא צריך לסמוך על חבר וליפול אחורה?
היקום הוא חרא חבר.
המחשבה שאפשר להציל את הכל אם רק שמים לב, הורגת אותי, כי אני שונאת ליפול חח
*להשכים. יש שם הרבה מילים כמו ״שונאת״, ״חוסר״, ״נפילה״ וניגודים של דברים חיוביים כדי להפוך אותם לשליליים. תוך כדי קריאה דמיינתי איזשהי פעולה של חזרה אחורה כי בסוף הכל זו רק מחשבה על כמה שאני שונאת וזה יוצר תחושה של ״להתקפל ולברוח״.
תיקנתי, תודה רבה. את צודקת נורא בקשר לחזרה אחורה בזמן. הרי, עדיין לא התבצעה נפילה. אכן , אכן, מדובר על המאבק להתקפל. מצויין. אהבת בכלל את השיר?
כןכן, הוא מהמם פשוט התלהבתי כל כך מההזדמנות החדשה לנסות לנתח משהו ששכחתי בכלל שהיה שיר, מי אני ואיפה אני נמצאת.
כתוב יפה ומעורר הזדהות. החזרתיות על המילים "אני שונאת ליפול" כמעט בכל שורה מלאה ומתישה. 3>
איך אני אוהבת להיכנס אלייך ולגלות מלא דברים חדשים.ממש נוגע וכתוב יפה
תודה רבה, אני אוהבת אתכם