אני עומד מולך

אני עומד מולך
עירום, חשוף,
ללא בגדים.
ובכל זאת, משהו בך, משהו כאן
מרגיש לי לא שייך, מרגיש לי קצת מוזר.
אני עומד מולך
ואני יודע: שאתה הוא המלאך שלי,
זה ששומר עליי ועוטף את גופי.

סיפרו לי שאתה אפל וללא כנפיים
אז אתה לא האביר הלבן שלי?
וגם אין לך סוס לרכב עליו?
אבל משהו בך כל כך תמים וענוג.
וכמו מלאך ידיך פרושות לרחבה
ידיך מבקשות שארוץ אליך
שאחבק אותך.
אבל, אני רואה את הכנפיים שלך והן בלתי נראות.
אך בשבילי: הן קיימות, כי אני מרגיש אותן מסביבי.

אני עומד מולך
ואתה.. אתה מופתע.
אני קצת נבוך,
שנינו מחכים,
אתה שואל אותי: "מדוע אני כאן?",
או "מדוע באתי לכאן, מדוע באתי אליך"?
אבל אני עומד.
ושותק.
מולך!
כפי שאתה עומד מולי:
ורואה אותי, כפי שאני.
כפי שאני רואה אותך.