אני טובע

מים קרים זורמים מעליי,
המפלס עולה בעודי יורד.
המים מגיעים כבר עד כתפיי.
נשימותיי מתקצרות וגופי מתכווץ.

אני לא נאבק,
נדמה כי זה רק חלום בלהות שיגיע לו סוף.
המים מלטפים את צווארי ומעבירים בי צמרמורת.
הקור חודר לעצמותיי.

המים מכסים את פי.
אני שואף את האחרונה בנשימותיי לפני שהמים יהיו כבר מעליי.
בין קירות הסלע הכהים והגבוהים ועליהם האזובים הירוקים.
אני נמצא, מכוסה במים מכף רגל ועד הפנים.

אין טעם לפנות לאלוהים, הרי זה רק חלום שיגמר בקרוב.
המים כבר מעל ראשי.
אני מחזיק נשימתי אך לשווא.
אני טובע עכשיו.

בכל דפיקה של הלב עוד מים נכנסים.
ריאותיי כבר מלאות, עיניי נעצמות.
אני משחרר, ידיי המכווצות נרפות
והדופק יורד גם הוא.
אני נכנס לשינה עמוקה ובלי חלומות,
נדמה לי שלא היה זה חלום בלהות.