אני ואת
זה לא שלא אמרתי כלום לאף אחד מכם,
בסוף רק הפסנתר כותב שירים על הגידם.
והליצן פורץ בצחוק אל תוך חדר הבקרה,
בסוף רק המילים סוגרות עצמן במגירה.
ואיך יכולתי לא לראות, בין המילים שלך,
מה שהרגיש קרוב מזמן נכתב, מזמן נשכח.
ורק עתה כל המילים צפות בקצה העט,
הרי שירים זה להגיד את האמת.
אם ימצאו אותי יום אחד, אני אגיד להם ככה:
לא היית נותנת דבר על מנת לחזור.
ואם הם לא ימצאו, אז אני ואת יחד,
אני ואת יחד נכבה את האור.
תגובות (2)
מהמםםם
מדהים.
הכתיבה טובה, מאד אפילו. אבל זה יותר מזה. זה התוכן. עוד לא נתקלתי בנושא הזה, אני חושבת, בשום מקום. ןאני לא יכולה להרגיש דבר מלבד הזדהות כל כך חזקה, שאני נמנעת מלחפש את הבאגים כמו בדרך כלל.
הייתי מורידה את הכובע לו היה לי אחד.