אני אף אחד.
אני אף אחד, וזאת האמת.
לא אוהב שמש, ומפחד לצאת.
במחבוא תמיד, אל תתעסקו,
עם השבורים העזובים, רק תתעלמו.
אני אף אחד, וזה רק נכון.
כשאני מתעורר בבוקר, של יום ראשון.
לא רוצה לצאת מהמיטה,
כי כולם לא מבינים את השריטה.
אני אף אחד, רק בלתי נראה.
כמו צל דק ואפור, עוד פעם מתחבא.
מהמבטים המעצבנים, והצחקוקים העלובים,
של הילדים הכי פחות טובים.
תגובות (4)
זה נכון וזה עצוב. אני מרגישה בדיוק כמוך, השיר מדהים.
אמממ בחיים אבל בחיים שלך אל תגיד את זה אתה לא פחות טוב מאפחד אחר
אני לא אוהבת שאנשים יורדים על עצמם … אתה מכניס את עצמך לכול מיני דברים
שאני בטוחה שאתה אדם מקסים עם כתיבה כזאת אפילו יותר
אתה מזכיר לי חברה מאוד טובה שלי שממש אתם דומים
אוהבת שרית
וואו.
זה כל כך עצוב אבל יפה באותו הזמן.
אתה מתאר כל כך טוב את הרגש שלך, במילים ממש טובות!
(בניגוד אליי שאני לא טובה בכתיבת שירים..)
זה עצוב מאוד וחבל שאתה חי ככה. אני בטוחה שיהיו לך חיים הרבה יותר טובים, אם תסתכל על הכול אחרת.
נכון, זה לא כזה פשוט.
אבל אתה תמיד תוכל לעשות את מה שאתה אוהב, לא משנה מה אנשים אחרים אומרים.
אל תתייחס לרעים.
אני כל כך מזדהה איתך. שאני שקופה, בלתי נראית. אף אחד כמו שכתבת.
השיר מדהים, ולצערנו מאוד נכון.