אנחנו יוצרים את הכוכבים שלנו
כולנו יוצרים סוגים שונים של כוכבים,
כולנו צפינו מה המין האנושי יכול לעשות,
ועכשיו זה הזמן, לפתוח את עינינו,
לתת לכוכבים, להיכנס לליבנו,
ועכשיו זה הזמן, לפתוח את עיניי,
ולהתחיל מלחמה…
לא מפחדת להפסיד,
לא מפחד למות,
ועכשיו זה הזמן, לפתוח את עיניי,
להתחיל מלחמה, ללבוש את ההסוואה שלי,
שאף אחד לא יוכל למצוא אותי,
ועכשיו אני שרה, שיר עצוב,
ועכשיו אני בוכה,
הדמעות לא מוכנות לעצור,
מישהו יכול פשוט להושיט לי יד?
מישהו יכול פשוט להושיט לי יד?
ועכשיו זה הזמן, לסגור את עיניי,
תודיע לעולם שאני באה,
ואם עכשיו זה לא הזמן לבכות,
תגיד לי, מתי הזמן?
תגובות (7)
אני אהבתי אותו. הוא היה בסדר אבל אפשר לשפר אותו. לכן דירגתי 4.
תודה,
ביקורת בונה מאוד.
חחח ת'אמת, לא ממש ביקורת בונה, יותר כמו ביקורת.
ביקורת בונה אומרת מה היה טוב אבל מה היה לא טוב ואיך אפשר לשפר את זה.
טיפים, עצות וכו'…
ושוב אני מחבבת משהו שלא הבנתי.
אני אגלה לך סוד, גם אני לא הבנתי אותו.
מוח מעוות!
ליזה, הוצאת לי את המילים מהפה.
לגבי השיר, את כותבת מדהים.
המשיכי כן :-)
יש אנשים שיודעים לכתוב סיפורים, יש אנשים שיודעים לכתוב שירים, ויש אנשים שיודעים גם וגם.
ויש אנשים שלא יודעים אף אחד מהם.
אני מניחה שאת משתייכת לסוג השלישי.
מה מניחה? אני בטוחה. זה שיר טוב.
אממ אני לא יודעת אם להתייחס אל זה בתור עלבון גדול או מחמאה…