אנה והקופסה

נועה 24/04/2012 12 תגובות

קופסה מונחת בסוף הפינה,
עטופה יפייפה, כמו קופסת תכשיטים.
אנה מושיטה ידייה,
ומחזיקה את הקופסה בשתי ידייה.
שִמֵחָה מציפה את ליבה- כמו חלומה הגדול ביותר התגשם.

קופסה מונחת בין שתי ידייה של אנה הקטנה,
עטופה יפייפה, כמו קופסת תכשיטים.
אנה מתחילה אט אט להתיר את חוטי הטורקיז שקישטו את הקופסה,
ודמעות של שמחה, מציפות את לבה.

קופסה מונחת על הרצפה,
עכשיו כבר לא עטופה.
אנה הניחה את ראשה על הקופסה,
ונתנה לענייה להיעצם.
אט אט הרימה ראשה,
והזדקפה.

עכשיו! אמר הקול בראשה.
לא! אמר הקול בלבה.

ואנה,
אנה פתחה את הקופסה.
ובשנייה,
הכול נעלם.

הכול.

תגובות (12)

בקי

נועה חביבתי דמעות ניגרו מעיני כמה מרשים את כותבת וכמה עצוב הסיפור עצמו ואוו פשוט נפלא וברכות ממני לרגל 180 סיפורים שכתבת עד עתה וידך נטוייה להמשיך ולכתוב ולרגש אותנו בכתיבה שכזאת♥ מאחלת לך יום עצמאות שמח וכל טוב באהבה בקי ♥

25/04/2012 08:54

אביג'ולי

יפה אבל… לא הבנתי את הפואנטה… סורי…. תוכלי להסביר לי?

04/02/2013 05:20

נועה

תודה (:
ואביגו'לי , מה שבעצם רציתי להעביר דרך השיר הזה זה שלפעמיים דברים נראים לנו יפים, כאילו באותה שנייה שהכול נראה זוהר אז זה כאילו מסמל שהכול יהיה טוב. שיהיה אך ורק טוב. אבל לא, לפעמיים אנחנו הולכים רק לפי מה שהעניים רואות ולא חושבים על הראש או הלב. וכאן רציתי בעצם להראות שאותה קופסה- שמתוארת כאן כמשהו יפייפה, משהו גדול וחזק. משהו שכל אחד היה רוצה לקבל. משהו שנראה כדבר טוב, אך בעצם באותה שנייה שפותחים את הקופסה הזאת- פתאום הכל נעלם. וכאן, הכוונה שזה לא כמו שחשבנו, חשבנו שהיופי טמון בתוך הקופסה, שהשמחה, שהזוהר, הטוב טמון בתוכה אך לא, בדיוק ההפך.
לפעמיים דברים נראים מבטיחים, כאילו שהכול יהיה טוב עכשיו! ולא יהיה רוע אף פעם! אבל לא! לפעמיים היופי והזוהר שנדמה לנו שאנחנו חווים או רואים זה בדיוק ההפך הגמור.
ואנו רואים שבשיר, אנה בדיוק ככה. בחרה לפתוח את הקופסה שכביכול נראתה זוהרת ויפה אך לא כך היה . .

מקווה שהצלחתי להעביר אלייך את מה שאני חשבתי כשכתבתי את השיר הזה .
למרות שיש לי עוד המון מה להוסיף אבל נסתפק בזה :)
נועה.

05/02/2013 06:17