אם רק היה לי אומץ

חלומות גדולים
מלאי תכנים
מתרוצצים בראשי
ונאמרים בפי

אך יש את הקול
שמנסה להעיר
"חלום כזה גדול?
במציאות זה לא סביר…"

"באיזה סרט את חיה?
על מה את מדברת?!
פסיכולוגית לא תהיי
ובטח שלא סופרת..!"

אם רק היה לי אומץ
לחלום בעיניים פקוחות
ולתת לאותו קול רושם
שזה לא הכל אשליות

מזניחה ועוזבת
וכמו תמיד מייבבת
'כמה כבר אפשר
לעצום את העיניים
לומר אולי מחר
כשזה לא יקרה בינתיים?!'

וכן,
אני מלאת חסרת ביטחון
וגם
מפוצצת בחלום ודימיון

אני רוצה להיות אחת
שלא ישכחו את משפטיה
אני רוצה להיות כזאת
שמעלה חיוך במו ידיה
אחת שגם עם כל התהילה
תדע ללכת בצנעה…

מישהי שיכירו יותר את מעשיה
מאשר את שמה
אחת שיכולה לחוש גם ענווה

בחורה שלא מסתפקת במועט
ולא מהססת להושיט יד
כזאת עם אומץ.
מישהי עם שכל.
אחת שתחזיק לכולם את החבל

חלוצה אשת חיל
שחלומה זה מציאות
וכמובן שעדיין
שואפת לגדולות

לא מתיימרת להיות מושלמת
כמו שתמיד מציגים
אלא מתמיירת להיות אמיתית
שהכל יבוא רק מבפנים

לאהוב את המוזריות שלי
ולאהוב גם את הלא מקבלים אותה
ולבסוף להסתכל על החיים שלי
ללא שמץ חרטה…