אם היית כאן
אם היית כאן,
עוד כשהיית ילד קטן,
היית יכול לראות את המחר.
אם היית לך מכונת זמן,
והיית נוסע ומגיע לכאן,
הכל היה נראה לך די מוזר.
היית אוחז בשמלותיי,
מרים את חזיותיי,
ומתקשה להאמין שזהו עתידך.
היית לוקח את חצאיותיי,
בוחן את בקבוקוני האיפור,
אך בטוחה אני, שהיית שמח בסתר לבך…
אם היית מכיר אותי,
מבלה קצת זמן איתי,
אז היית מופתע מעט, אולי.
אבל בעוד זמן קצר, ידידי,
הבלבול היה מתחלף באושר תמידי,
ולא היית יכול לחכות עד שתהפוך אליי.
ותחזור לזמנך במכונה,
כשחיוך ממלא את פניך,
עם הבנה שזה עוד לא הסוף עדיין.
ובעתיד גם אתה תהפוך לנערה
יפה, חכמה, מחייכת ושמחה
ותמשיך להחזיק מעמד לבינתיים.
העצב יחלוף לך מן המבט,
כשאתה בעתיד עוד תקרא את,
ותחזור לחייך כמו קודם.
כי אתה תמצא את ייעודך האמיתי,
כנערה מלאת אושר וחייכנית,
עיניה בורקות ולחייה מעלות אודם.
תגובות (2)
אני אהבתי מאוד מאוד =)
ואהבתי את דרך החשיבה שלך בשיר הפתעת אותי מאוד אני מודה
אוהבת שרית
תודה רבה שרית 3>
תמיד כשאנשים בזמנים קשים אסור להם להרים ידיים, אלא לעשות ולצפות לשינוי קרב ובא.