אל תדון את חברך

אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרְךָ – עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ,
כִּי אִם תָּדוּן – תִּיבָּחֵן אֵיךְ אַתָּה מֵגִיב בִּמְקוֹמוֹ.
וְלָמָּה שֶׁהָאָדָם בְּמוּדָע – יַזִּיק לְעַצְמוֹ?
אָז בִּמְקוֹם לִשְׁפּוֹט אוֹתוֹ – תִּתְעַנְיֵין בִּשְׁלוֹמוֹ,
וּתְנַסֶּה לְעוֹדֵד אוֹתוֹ – וּלְשַׁפֵּר אֶת יוֹמוֹ.
.
שְׁפִיטָתְךָ – אַף פַּעַם לֹא תִּהְיֶה צוֹדֶקֶת,
כִּי בְּחִינָתְךָ – רַק אֶת הַחִיצוֹנִיּוּת בּוֹדֶקֶת.
לִפְעָמִים אַתָּה מַבְחִין בִּכְאֵבָהּ – שֶׁל נֶפֶשׁ שֶׁצּוֹעֶקֶת,
אַךְ אַתָּה לָרוֹב מְפַסְפֵס אֶת סִיבְלָהּ – שֶׁל נֶפֶשׁ שֶׁשּׁוֹתֶקֶת.
מַסְקְנָתְךָ – יְכוֹלָה לִהְיוֹת מְנוּמֶּקֶת,
אַךְ הֲבָנָתְךָ – תָּמִיד מוּגְבֶּלֶת וְלֹא מַסְפֶּקֶת.
וְלָכֵן שְׁפִיטָתְךָ – גַּם אִם בְּתֵירוּצִים שׁוֹנִים תִּהְיֶה מוּצְדֶּקֶת,
לְעוֹלָם לֹא תִּהְיֶה – בֶּאֱמֶת צוֹדֶקֶת.
.
אָז אִם אִי אֶפְשָׁר לִשְׁפּוֹט – שׁוּם אָדָם,
מַדּוּעַ אָנוּ מַעֲנִישִׁים – אֶת אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ רְאָיוֹת נֶגְדָּם?
אֵיזוֹ זְכוּת יֵשׁ לָנוּ – לְדִין לְהַעֲמִידָם?
כֵּיצַד אָנוּ פּוֹגְעִים כָּךְ – בַּעֲתִידָם?
.
רַק אֱלוֹקִים – שׁוֹפֵט אֱמֶת,
אֲבָל לְתוֹצְאוֹת הַמִּשְׁפָּט – הָאָדָם נֶחֱשַׂף רַק כְּשֶׁהוּא מֵת.
.
אֲבָל לְעִיתִּים – הָאָדָם לִשְׁפּוֹט חַיָּיב,
אִם הוּא לֹא יַהֲרוֹג אֶת הַמְּחַבֵּל – הוּא יִטּוֹל אֶת חַיָּיו.
אַךְ לְנַסּוֹת שֶׁהַמִּשְׁפָּט יִהְיֶה צוֹדֵק – הָאָדָם מְחוּיָּב,
וְלָכֵן הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּדָע לְהַטָּיוֹתָיו, מַאֲוַיָּיו וקְשָׁיָיו.
.
אַךְ אָסוּר לְךָ – לִשְׁפּוֹט אֶת חֲבֵרְךָ,
עַל מִקְרֶה – שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר אֵלֶיךָ.
זוֹהִי שְׁפִיטָה – שֶׁהִיא תּוֹלֶדֶת גַּאֲוָותְךָ,
וּמִכָּאן גַּם מְקוֹרָהּ שֶׁל – טָעוּתְךָ.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפוֹבִי,
מֵבִין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶיקְטִיבִי, מַה סּוּבְּיֶקְטִיבִי וּמַה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת – מַצָּב שֶׁל עוֹנִי,
כְּשֶׁלְּהַשְׁפִּיעַ לְאַחֵר – יִהְיֶה כָּל רְצוֹנִי?
הֲרֵי בְּעוֹלָם חוֹמְרָנִי – דּוֹרְסָנִי,
אֲנִי אֶפְגַּע – בְּכֹל מִי שֶׁמִּתְנַגֵּד לִרְצוֹנִי.
אַךְ בָּעוֹלָם – אִידֵיאָלִי רוּחָנִי,
הַשֵּׁנִי – הוּא גַּם "אֲנִי".
וּמַדּוּעַ שֶׁלֹּא אֶעֱזוֹר – לְמִי,
שֶׁהוּא חֵלֶק – מֵעַצְמִי?