אל תדברו איתי
אל תדברו איתי,
האוזניות תחובות עמוק,
השירים סוחפים אותי,
אני נמצא רחוק.
אולי עומד קרוב,
אבל עסוק במחשבות,
טובע באגם,
שוקע במצולות.
אל תדברו איתי,
אני לא רוצה לחייך,
לשקר שוב ושוב,
לגבי הכאב,
אתם לא תקבלו את מי שאני,
לא תתחברו, כרגיל,
לבד, עם האוזניות,
ככה אני אוהב לחיות.
אל תדברו איתי,
אני לבד וזה נחמד,
תקוע בעולם של כאב,
לבד אך לא בדד,
כי הצללים הם חבריי,
והשדים מדברים אליי,
החשכה מחבקת,
והמוזיקה עוטפת.
תגובות (6)
זה בדיוק מה שאני עושה.
האנושות עצמה כבר אכזבה אותי יותר מדי פעמים, והמוזיקה כשהאזניות תחובות עמוק והקול על פול ווליום, אני שוכחת מהם. זה רק אני.
אתה ממש מדהים
זה מדהים.
זו בדיוק אני.
אני שומעת מוסיקה ולא מסתכלת על אף אחד. מעדיפה את השקט.
אני גם לא מרבה לחייך, אני ילדה מדוכאת.
בעיניי אתה מוכשר, אחד המוכשרים פה באתר.
לוקח מילים כל כך פשוטות ויוצר מהן שיר שגורם להזדהות בקרב המחברים פה..
מדהים ;)
כמוך וכמו גבי, לפעמים גם אני מרגישה ככה. אבל אני מרגישה ככה לעיתים רחוקות.. שאני רוצה פשוט 'להיעלם', אז אני שמה את האוזניות על פול וויליום, ולא מתייחסת לאף אחד. זה מעודד אותי.. אבל לא לגמרי.
ממש נכנסתי לראש שלך בשיר הזה, ראיתי את העולם מנקודת המבט שלך.
זו בדיוק אני.
כשאני שומעת מוסיקה זה בעצם אומר לאנשים שסובבים אותי להתחפף מהמקום מיד. כי אני שונאת אותם, אבל, כמתעבת בני אדם,הפסקתי לנסות להבין את המוח האנושי.
בעיניי אתה מוכשר, אחד המוכשרים באתר.
לוקח מילים כל כך פשוטות ויוצר מהן שירים שגורמים להזדהות נורא עמוקה בקרב המחברים שבאתר.
מדהים.
אתר מוזר.
הם מחקו לי את התגובה, והייתי צריכה לשחזר את המשפטים..
טוב..
זה לא מחק לך. אני רואה את זה.