אל החופש

בית א.
עת של נחת, לחלום בו חלומות.
חוד של מחט, שפותח אולמות.
אל האופק, להביט אל העתיד.
כל עוד דופק, בי ונשמה גופי תעמיד.

פזמון.
לפתוח שערים בחכמה, להביט ישירות אל הפחד.
אל כאב המוליד בי תקומה, אל העוז המקנה לי עוד סעד.
אל ביקורת תוכחת בונה, לא מוותרת ולא מעגלת.
בגבהות היא מאמינה, ואליה פותחת עוד דלת.

בית ב.
אש של להט, הבוערת בעצמות.
מי הדעת, המכבים בוש וכלימות.
אל החופש, להבעיר את הלפיד.
אל הרגש, שאת המסיכה יוריד.

לפתוח שערים בחכמה…