אכזריותה
כשאת מתנצלת על הקיום שלך
את יודעת
את רק חצי שם
מלאה באשמה
חצי שקופה
אף אחד לא מבחין בנוכחות שלך.
כשאת מצטערת על חייך
העור שלך נגוע בהילה אלוהית
האור שלך נגוע במשהו ערפילי
ואולי גם לבן
ואולי אפילו שטני
אכזריותך! הרכה…
שבנשימה האחרונה שלך.
האין משהו אכזרי בפרח?
גדל עשוי דק מדי?
תגובות (10)
מוזר מאוד אבל מעניין
ממ… מסכימה עם סתםמישהי…
חושבת שזה טיפשי חח אבל תודה לכן
לא דווקא יש בזה משהו..אבל אני אשמח אם תסבירי כדי לראות אם בעצם הבנתי מה רצית
סתם אנשים שלא אוהבים תצמם הם מצד אחד חלשים ומעדיפים שלא תהיה להם נוכחות ושקופים.. אבל יש בהם גם שני רכיבים אלוהיים. הצניעות והרכות של היכולת להקריב את עצמיך ולחוש אשמה. והאכזריות הבוטה באלימות שהם יכולים להפגין כלפי עצמם כמו עלי כותרת דקים מדי של פרח שנקרעים מהר
אוליב לא משנה מה את עושה תמיד אפשר לסמוך עלייך שזה מעניין ושאת תדעי להסביר את הנדבכים הרבים בשירים שלך, ובגלל זה איך שהוא אני תמיד חוזרת לקרוא את השירים שלך ^_^
לי זה דווקא העלה קונוטציות של כוח נשי והקונפליקט בין הרוך שמצופה ממך לבין ההילה השטנית שמיוחסת לנשים לפעמים חחח (אדם וחווה אהמ אהמ)
ואו זה מעניין! חחח קראתי שוב כמו שאת אמרת (: תודה לך את בהחלט כותבת שירים משכמה ומעלה בעיניי (:
שום דבר לא טיפשי, דווקא ממש טוב בעיניי
:*