איתך

בטח עוד כמה ימים
אני אבכה לך
שנפגעתי, התמימות אותי הרסה
מבפנים, היא חדרה.
ואני בוכה.
אבל כל זמן שהוא לא בעוד כמה ימים
בשבילי רק מאושר
אני עוטפת אותו ולא נסוגה לאחור
אבל אני לא מצפה להצלחה,
נצחית ואמינה.
אולי זו אני ולא הם,
ולא אתה
ואולי הכול רחוק ממך
וממני.
אז תודה
שאתה מחזיק אותי מלמעלה,
ואתה
לא שוכח אותי
ומקיים את הנכון.
אז תהיה מוכן
שוב
כשאני אבכה.
איתך.

הפגיעה נעשתה להרגל
לא בגללך.
אולי זו בכלל אשמתם
של השאר.
וזה כבר קרה.