איתך אבל לבד
תני לי לברוח, לכל כיוון חדש,
תני את הרוח, שתיתן לי את היד,
תני לי כאב, תני מעשים,
אני'לא רוצה לחשוב, על מה הם אומרים,
רק לברוח, מעצמי…
את אולי שונה, וקצת מבולבלת,
אך אני מכיר, כל פתח בדלת,
כל סדק קצת, ממנו בוקע לו קול,
כל שיחה שהחבאת, כמו אם ההוא מאתמול,
אני מכיר, את הכל …
חלונות שבורים, אנשים ישנים,
את לא רואה את הכל מסתובב,
מסתובב,
זעקות עזרה, עד התקרה,
ואני לא יודע מה הסיבה…
את אמרת הולכת למקום אחר,
את אמרת שאת רוצה לשכוח, ולוותר,
אמרת שאין לך כוח, להיות פה יותר,
לצידי, עד מתי, ככה תמשיכי?
אז בואי נברח, ככה שנינו ביחד,
בלי מטרה, למקום חדש;
בואי נשתולל, לאט, בלי פחד,
הרי עוד יום הגיע, הגיע, הגיע…
חלונות שבורים, אנשים ישנים,
את לא רואה את הכל מסתובב,
מסתובב,
זעקות עזרה, עד התקרה,
ואני לא יודע מה הסיבה…
לשתות לבד, לקום בבוקר,
בתחושה חדשה, של כאב כה חד,
מהלבד…
תגובות (1)
חח ואוו.. זה ממש חמוד!
אהבתי את החריזה מאוד .
נחמד לחזור לאתר ולקרוא סוף סוף סיפורים ממך:)