אישה
לעיתים הזמן כאילו עצר מלכת ורק האור,
אור הירח היה זה
שהבזיק לשניות חטופות, מהירות
הציג את הדקות הנדירות שעוד עוברות
ואנחנו, כמי שנתפסו בעת מעשה אסור
לא יכולנו להביט באור שריצד מעלינו, באותו אור ארור.
התחפרנו זה בגופו של זו ללא הפוגה
והגוף היטלטל ונע בערגה
נחבט, התנשם והכה על התועבה
הכה על חטא, הכה על מעשה האהבה
המשכנו להיאבק כך עד שהשחר החל לבעור
וקרני השמש חדרו מתחת לעור
הגוף התפרק לאיטו ושב להיות שני אנשים
חזר להיות שני לבבות נפרדים.
וכשנעשיתי אישה
אימצת אותי אל חיקך ואמרת בלחישה
שהלילה היינו כאדם וחווה
כאשר זכו לראות את פלא הבריאה
תגובות (3)
פחות אהבתי את הקטע הראשון (הבית המופרד הזה), וממש אהבתי את האמצע עד הסוף, בעיקר האמצע!!! קטע מוצלח בהחלט, זה לא שההתחלה לא טובה, זה שבעיניי היא פחות מהאמצע-סוף. בכל אופן, כל כולו מוצלח :)
תודה רבה לך!
מעניין אותי מדוע פחות התחברת לבית הראשון? :)
אני מסכימה עם התגובה מעל. הקטע הראשון מעט מעושה ומזוייף ומרגיש שכבר שמעתי את זה. אני אוהבת את הסוף, יש בו משהו שתופס אותך, לא יודעת להצביע מה זה.