איפה העצב?

איך שחור פתאום הופך ללבן?
איך אפור בין רגע נהיה כחול?
איך נעלמה העצבות מן הילד?
קסם ואושר. אהבה ומכחול.

איך אדום פתאום הוא לא רק דם?
איך חום מתאר אנרגיה ואדמה?
איך נעלמה העצבות מן הילד?
שמחה ונחמה. ילדה ודממה.

איך הקשת פתאום צבעונית?
איך העננים מקבלים צורה?
איך יבשו מדמעות עיניו של הילד?
חיוך מתפשט. כעת לבדידות הכניסה אסורה.

איך הציפורים פתאום שרות?
איך הכוכבים מאירים במרומים?
איך נרגע לבו של הילד?
כך שירי אהבה מתחילים.

איך שלווה נחה בין שאריות ייאוש ושתיקה?
איך הים פתאום גדול וכחול?
איך מביט בעיניה העמוקות הילד?
לפנינתי אתן הכל.

איך העצבות מייללת בשקט?
איך הדיכאון מגחך באפילה?
איך לפתע מעלה חיוך עצום על פניו הילד?
את השמש אביא בשבילה.

הוא מביט בה.
היא מביטה בו.
ילד וילדה שמנצחים את השנאה המתוקה, הבדידות הנפלאה, העצבות הנהדרת, הדמעה הטעימה.
ילד וילדה קטנים ומבולבלים בתוך עולם גדול.

ואי שם ילדה גדולה מציירת.
בזעם צועקת
קסם ואושר.
אהבה ומכחול.