~אין שם~

כשהאור פוגש את החושך,
כשהקור פוגש את החום,
כשהשמחה פוגשת את העצב,
באותו מקום.

במקום שבו עמדנו,
מה בעצם ראינו?
תמיד בעצם חשבנו,
שבתוך תוכנו,
נדלק פתאום האור.

כשהעיניים עייפות,
השפתיים לוחשות,
העיניים שוב דומעות,
מהלב זולגות דמעות.

אז למה כל כך חשוך,
והגוף רועד מקור,
כשניהיה פתאום עצוב,
אז תבואי, תעמדי קרוב.

ואז ננשום עמוק,
ותזרקי פתאום חיוך,
ותתפרצי בצחוק,
על כל היום שהיה הפוך.

ועינייך שיאירו,
את חיי פתאום באור,
ושפתייך שיגידו,
תסתכלי כבר אין שחור.

ואז תביטי אל האופק,
במבט הזה שלך,
ותגידי שיהיה טוב,
כי האלוקים איתך.