אין לזה שם
יושב מול השמש, לבד
רק אני והיא, להביט בראי
היא עגולה ואני לא סימטרי.
ברצינות משתדל להתמוגג,
כשהיא מקרינה לי מחשבות.
להסתכל עליה ולהישרף בשקט
כשהיא מהלכת בשמיים,
ומסתכלת עליי מכל הכיוונים.
הבזקים של אור,
משחקים של לבן עם שחור
וכמיהה גדולה להמשיך איתה
לאן שתלך, היכן שתאיר, אני שם
כי זה אני והיא, שמש וירח
תגובות (2)
הכתיבה שלך כל כך יפה):
אממ חח תודה, אבל למה הפרצוף העצוב?