איזה יום היום?

הכל היה בסדר.
הייתי לבד בבית. השמיים חומים. האדמה כחולה. הרגשתי כמו מלך העולם כל כך גבוהה ברצפה.
לא חשבתי שזה משפיע עליי שאין לי שעות שינה. אבל פתאום הצבעים נעלמו. ו הכל נהיה מטושטש. שכחתי אותך שכחתי אותי
שכחתי את ההוא והיא.
רק הסתכלתי על התקרה.
המנורה הצהובה. מתנדנדת
האור האדום שלה כל כך חזק קשה לי ללכת. התקשרתי אליך אבל את לא עונה.
שאלתי אותך אם את יודעת
איפה הכדורים שלי שהיו ליד המיטה
איזה כאב איום.
מישהו אולי זוכר איזה יום היום?.

הראש התחיל לכואב והשעון לא הפסיק לזוז אחורה. המיטה חמה. הייתי חייב לקחת שמיכה הפחד חזר שאם אני אשן הסיוטים יחזרו.
הייתי לבד ו המנורה השחורה הבהבה. והקאתי. ואת עדיין לא עונה איפה הכדורים שלי שוב.
הם היו במטבח.
אני לי מה להגיד אז אני פשוט אצרח. הטלויזיה כל כך שקטה.
אני לא יכול לשמוע את המחשבות שלי. הכל זז מהיר מדי והפרצופים בחדר הבלתי נראים הפכו למאיימים.
הקאתי בשירותים.ולא אכלתי כלום. הכל לי, בורח הכל אני שוכח.העולם רץ ורק אני עומד דום

.שמישהו שבבקשה יגיד לי איזה יום היום?!!!

מצאתי את הכדורים ליד הפח.
הכל חזר למצב המקורי.
השמיים כחולים האדמה חומה. הרצפה עמדה על מקומה. הפרצופים נעלמו הקולות שתקו. ואפילו התכבה האור של המנורה.
שאלתי את עצמי למה את לא עונה. אולי בגלל שנפרדנו לפני חצי שנה ….