אחי, אתה לא אשם!

אָחִי – אַתָּה לֹא אָשֵׁם,
אַתָּה לֹא שׁוֹלֵט בְּהַכֹּל – אַתָּה לֹא הַשֵּׁם.
תֵּרָגַע אָחִי – אַתָּה לֹא נוֹשֵׁם,
לֹא כֹּל סִיּוּט שֶׁלְּךָ – חַיָּיב לְהִתְגַּשֵּׁם.
.
אָחִי, אַתָּה לוֹקֵחַ עַל עַצְמֶךָ – יוֹתֵר מִידַּי אַחְרָיוּת,
יֵשׁ אֵירוּעִים שֶׁמִּתְרַחֲשִׁים – בְּמִקְרִיּוּת.
אֵיךְ אַתָּה מִתְיַיחֵס לַאֲחֵרִים בְּרַחְמָנוּת – וּבְכֹּל כָּךְ הַרְבֵּה ואִכְפַּתִּיּוּת,
וּלְעַצְמְךָ – בְּכָזוֹ אַכְזָרִיּוּת?
מֵהֵיכָן שָׁאַבְתָּ – כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה בִּיקּוֹרְתִּיּוּת?
הַצִּיפִּיּוֹת שֶׁלְּךָ מֵעַצְמֶךָ – הֵן לֹא אֱנוֹשִׁיּוּת.
אַתָּה חַיָּיב לְשַׁנּוֹת – אֶת הַמְּדִינִיּוּת,
אוֹ שֶׁזֶּה מָה – שֶׁיְּרַסֵּק לְךָ אֶת הָאִישִׁיּוּת.
.
.
חָבֵר, אַתָּה לֹא כֹּל יָכוֹל,
אַתָּה חַיָּיב לְהַתְחִיל – לְעַצְמֶךָ לְמָחוֹל.
אַתָּה צָרִיךְ – לִשְׁקוֹל,
אֶת הָעוּבְדָּה שֶׁאַתָּה לֹא שׁוֹלֵט – בְּהַכֹּל.
.
מְקוֹרְךָ מֵהַבִּלְתִּי מוּגְבָּל,
אַךְ גּוּפְךָ – מוּגְבָּל.
זוֹהִי הַסִּיבָּה לְכָךְ – שֶׁאַתָּה מְבוּלְבָּל,
עֲבוּר חֵלֶק מִמְּךָ – חוֹסֶר שְׁלִיטָה הוּא לֹא מְקוּבָּל,
וְזֶה מַה שֶּׁגּוֹרֵם לְךָ – לִכְאֵב בִּלְתִּי נִסְבָּל.
.
נְשָׁמָה אֱלוֹקִית – בְּגוּף גַּשְׁמִי,
זֶה כְּמוֹ יְהוּדִי – בְּגוּף שֶׁל אַנְטִישֵׁמִי.
אִם הָאָדָם – לֹא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם פְּנִימִי,
הוּא נִמְצָא – בְּסִיכּוּן קִיּוּמִי.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפוֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶיקְטִיבִי, מַה סּוּבְּיֶקְטִיבִי וּמַה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
וְאוּלַי לֹא הָיִיתָ מַרְגִּישׁ – כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה אַשְׁמָה,
אִם רַק הָיִיתָ מוּדָע – לְמִגְבְּלוֹת הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה?