אחי, אסור להתייאש!

מַה לַּעֲשׂוֹת כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה – אַךְ לֹא יָכוֹל?
וְהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהַמִּילִּים שֶׁלְּךָ – הֵם כְּמוֹ בִּנְיָינִים מֵחוֹל,
הֵם כְּבָר לֹא מוּכָנִים – אֶת 'שְׁקָרֶיךָ' לֶאֱכוֹל,
וְגַם הֵם כָּמוֹךָ – לֹא מְסוּגָּלִים לִמְחוֹל.
.
זֶה שֶׁיֵּשׁ רָצוֹן – לֹא אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ יְכוֹלֶת,
וְעִם רָצוֹן – אִי אֶפְשָׁר לִקְנוֹת בַּמַּכּוֹלֶת.
הַדִּיכָּאוֹן – הוּא מִשְׁקוֹלֶת,
וְהַחֲרָדָה – לוֹחֶצֶת לְךָ עַל הַגּוּלְגֹּלֶת.
הַחַיִּים מַרְגִּישִׁים – כְּמוֹ שְׂחִיָּה בַּמְּעַרְבּוֹלֶת,
וּמַה קוֹרֶה – כְּשֶׁנִּגְמַר כְּבָר כּוֹחַ הַסִּיבּוֹלֶת?
.
וְהֵם לֹא מְבִינִים – אֶת עוֹצְמַת הַתִּיסְכּוּל,
עַל עוֹד נִיסְיוֹן תִּיקּוּן – שֶׁהִתְבָּרֵר כְּקִלְקוּל.
וְהַמְּצִיאוּת – קָשָׁה לְעִיכּוּל,
וְכִמְעַט בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי – לְהִישָּׁאֵר שָׁקוּל.
כַּאֲשֶׁר – בְּכֹל עִיקּוּל,
מִסְתַּתֵּר לוֹ – עוֹד נִיסְיוֹן סִיכּוּל.
.
וּפִתְאוֹם קוֹל זוֹעֵק – "אָחִי, אָסוּר לְהִתְיָיאֵשׁ,
תְּעוֹרֵר אֶת הַתִּקְוָוה – תְּלַבֶּה אוֹתָהּ כְּמוֹ אֵשׁ.
גַּם אִם הָרֹאשׁ – מִמַּחֲשָׁבוֹת שְׁלִילִיּוֹת רוֹעֵשׁ,
וְהַלֵּב – נִסְעָר וְגוֹעֵשׁ.
תִּזְכּוֹר – שֶׁאֱלוֹקִים אַף פַּעַם לֹא נוֹטֵשׁ,
וְהַנִּיסָּיוֹן – אֶת הָרָצוֹן כְּמוֹ יַהֲלוֹם מְלַטֵּשׁ.
זֶה הַיֵּצֶר הָרַע – שֶׁיּוֹצֵר בְּלִיבְּךָ מַכְתֵּשׁ,
וְאֶת הַמְּצִיאוּת הָאֲמִיתִּית – מְטַשְׁטֵשׁ.
אִם רַק – אֶת הַסִּיטְרָא אַחְרָא תְּגָרֵשׁ,
תְּגַלֶּה שֶׁאֱלוֹקִים קָרוֹב – לְכֹל מִי שֶׁאֶת קִרְבָתוֹ דּוֹרֵשׁ."
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפוֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶיקְטִיבִי, מַה סּוּבְּיֶקְטִיבִי וּמַה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
וְאוּלַי אִם הָאָדָם הָיָה יוֹדֵעַ – שֶׁמְּקוֹר הָעוֹנֶג הָאַלְטֶרְנָטִיבִי,
הוּא גַּם מְקוֹר סֵבֶל – מָנִיפּוּלָטִיבִי.
הָעוֹנֶג הַזְּמַנִּי שֶׁלּוֹ – הָיָה הַרְבֵּה פָּחוֹת אַטְרַקְטִיבִי,
וְהָאָדָם הָיָה נִלְחָם בּוֹ – בְּאוֹפֶן יוֹתֵר אַקְטִיבִי?