אור כוכבים שר

בחלום אני מרגיש דרך עיניים שקופות של זבובים מבריקים
מוזג אהבה בוערת
אור כוכבים שר והכוכבים בוכים

שדיים גדולים חלון מסתיר
הקרירות שלה על הרגליים שלי , מרגיש עייף
רדום מוקף בתעתועים.
אני אדם שבא מיערות סגולים איפה שהזמן הוא נער אומלל שאין לו עתיד

שוכב בצעיפים הארוכים שלה, על פני המים השחורים והרגועים
רקום בטחב שחור בזמנים שהיא מעוררת
לעלות בנשמתי את הקץ הקרב ובא

ולא אכפת לי משום דבר מכולם , משליך את עצמי החוצה
שרשרת חזיונות עולה בראשי אני מוקסם מהקולות בנפשי
ודמדומים ריחניים נטרפים על ידי השרצים ומפלצות הים

ראובן יונייב