אולי
עד מתי
אני אמשיך לדבר עם אנשים בשירים
ועד מתי, יוצרים שהם לא אני יכתבו אותם
וזה לא מבושה או מפחד, הכל ממש בסדר
פשוט אני
אני מאלה שמסתגרים לבד בחדר
ויושבים בבלאגן של עצמם
מאלה שלא מניע אותם שום תדר
חוץ מהמחשבה.
ורעשי הרקע הם מילים ללא מנגינה
ובלי מנגינה אי אפשר להיכנס לראש שלי.
הוא חסום לדיבורים, מאמין רק למעשים
והוא אוהב לשמוע דרך העיניים.
הוא מזהה שקרים
מקילומטרים אדירים
והוא סומך רק על עצמו
אולי רק לבינתיים
ואולי לא.
תגובות (0)