שיכורה ולא מיין
חושבת על אותם ימים
והשמחה מעמידה פנים.
כשבלי מילה נכנסנו למרתף
רציתי לשכוח איך להתעייף.
כעת היה הכל דומם.
דומם כזה נורא סוער.
נאלצתי לאחוז בזרועה של השמחה.
מדוע הייתי שם?
הבטתי סביב, ולא אדע..
פניתי כדי לשוב חזרה…
עוד לא מצאתי דרך חזרה…
תגובות (0)