אהובה שלי

קשה לך, אני יודעת.
כואב לך אהובה שלי, אני יודעת.
המחשבות משתלטות עלייך, הן משגעות אותך מתוקה שלי, אני יודעת.
הדמעות מציפות אותך, ואת בוכה אוצר שלי, אני יודעת, את עצובה.
את מרגישה ריקה, את מרגישה שאין שום טעם, שאין תקווה, את אבודה.
אני יודעת מקסימה שלי, אני יודעת.
את רוצה להיעלם, את רוצה להיבלע על ידי האדמה, מדהימה שלי אני יודעת.
את רוצה שמישהו יחבק אותך ויגן עלייך, את רוצה שמישהו יחזיק אותך חזק ולא יעזוב לעולם.
אני יודעת טובה שלי, אני יודעת.
אין לך אף אחד קטנה שלי, אני יודעת, את לבד.
אני יודעת שאת מתגעגעת יפה שלי. אני כבר לא כאן, ואני מצטערת שעזבתי אותך.

גם לי היה קשה, והתייאשתי, אז לקחתי את הסכין, והתאבדתי.
הייתי מטומטמת, ואין דרך חזרה.
נטשתי את הגוף שלי, עזבתי את העולם, השארתי אותך מאחור, כמו כולם.
אני כל כך מצטערת אמיצה שלי. אבל את, את אל תתייאשי.
את יכולה. את מסוגלת חזקה שלי.
את תגדלי ותצמחי, את תתפתחי ותפרחי.
תישארי יקרה שלי, אל תחזרי על טעויות של אחרים. העולם עוד מחכה לך, והעתיד שלך בפתח.
אני יודעת שקשה עכשיו ילדה שלי, אני יודעת שלא קל. אבל יהיה בסדר, אני משגיחה מעל.