הכאב .

היא הייתה בביה"ס .
הוא חיבק אותה כשהיא עם גבה אליו . היא נדהמה , נבהלה . לא יודעת מי זה
הם היו בספסל שבביה"ס .
' את שלי , ורק שלי , לא של אף אחד אחר , ואם תעזי לחשוב על מישהו אחר . חבל , על חייו , על חייך . ' הוא לחש לה , היא פחדה כ"כ . היא רצתה לבכות , אך לא יכלה . אם הוא יראה אותה בוכה הוא רק יזיק לה יותר . היא התנשמה בכבדות , פוחדת ממנו , מהרושם שלו עליה . במה טעתה ? מה עשתה ? מעולם לא פגעה באיש . למה מגיע לה כל זה ?
הלילה נגמר , שחר עלה . הוא הלך . היא חזרה הביתה . פוחדת מתגובתם של הוריה .
" מה עשית כל הלילה ? " שאלה אימה בעצבנות שגברה .
" אהמ , ישנתי אצל חברה . "
" ולמה לא התקשרת ? דאגנו . "
" היה מאוחר מדי , לא רציתי להעיר אתכם . "
" תתארגני לביה"ס . את תאחרי . "
היא עלתה לחדרה , בוכה . שמה מוזיקה ונכנסה למקלחת , היא שרה במקלחת , היא צרחה חזק את השיר , שחררה את כל הכאב .
שרף לה . כל הפצעים הכואבים מאותם הרגעים .
לבשה את בגדיה ויצאה מחדרה . אכלה , היא הייתה רעבה , אבל אכלה לאט , לא רצתה שיווצר הרושם שלא אכלה אתמול אצל ' חברתה ' , שלא יתעוררו שאלות .
היא נסעה אל בית הספר . שמעה שירים , ושוב , צרחה את כל השיר , בחלון סגורה כמובן .
היא ראתה מימינה תלמיד מבית הספר שלה , נוסע גם הוא לביה"ס .
מביט בה , ואז ממשיך אל הכביש .