אדם לאדם זאב

בדידות חודרת מבעד לעור
ומתכנסת בין רשתות הורידים

מותירה אותך
על במה
עם עצמך כקהל
זורק שאריות של ורדים.

המונולוג שלך תם,
ילד יתום
והשתיקה שוב רמה.

אסוף רסיסיך בחיקך
ושוב למושב ארצך.