אדם ההולך במדבר…
כאדם ההולך במדבר אני,
אדם ההולך במדבר.
מלאת תהיות ופחדים,
וסערת רגשות בנפשי.
צעקות כה רבות ממלאות את ראשי,
ועייפות הרהורים וריגוש.
כאדם קטן במדבר הגדול,
המוקף בהרים מכל עבר.
היודע אתה את הדרך?
שואלים השבילים.
ואין אתה מפחד מין הקושי?
מתגרים הסלעים.
רק ללכת וללכת,
חיפוש אחר עץ דל עלים.
ולא מצאתי מנוח עד אשר נדם גופי וכאבי,
שלווה מילאה את נפשי.
תגובות (3)
לזה אני קוראת כתיבה איכותית.
אני כל כך שמחה שאת עוד ממשיכה לכתוב וליצור. את עוד תהיי סופרת דגולה.
תודה רבה, ואת האמת זה משהו שיחסית כתבתי מהר בלי לחשוב הרבה…
כישרון טבעי (: