אדון אולי
ידיי הגעגוע מושכות בחוטי הזיכרון
עין נעצמת ועפעפיים בשיח עם אישון
על מה יקרין אדם בעוצמו את עיניו
כעס של קיץ או העירום של הסתיו
נוגע בכמעט, אדון האולי
שואל ומתחבט אם כדאי או לא כדאי
דיבורים באוויר, וגם מגדלים
פרחי תקווה מלבלבים ונובלים
חורז לעצמו מזמורים, שר חרישית
מהמר בלי הנחה ממשית
נזיר של אהבה, ערירי, מחויך בשקריות
אדון האולי שמט ראשו בפני גברת מקריות
תגובות (2)
פשוט…מקסים.פיסת אמת ושיר מלא נשמה
אכן כך..תודה רבה לך :)