אבנים

לפעמים הן שחורות
לפעמים הן אפורות
ולפעמים הן לבנות.
לפעמים קטנות, לפעמים גדולות
ולפעמים בינוניות.
כמו מילים – אם הן נזרקות
הן פוגעות
פיזית הן נשחקות, ונפשית הן נשארות.
ולסחוב אותן זה כ"כ כואב
משאיר צלקת על הלב
וזה כואב.
מילה ועוד מילה
אבן ועוד אבן
ומילה ועוד מילה ועוד מילה…
ואבן ועוד אבן
ועוד… אבן.
הן נחות באי נוחות שם בפנים
מחכות להיעלם
יודעות שהן פגעו
ואי אפשר להתעלם.