אבודה בין החיים.

נכתב ברגע של משבר קטן.
אבל הכל בסדר… (-:

אבודה.
אבודה בין החיים,
אבודה בין האנשים.
אבודה ומנסה להבין,
אבודה ואיש אותי לא מבין.
חיה מיום ליום ללא תכלית,
מנסה להבין מהי התפנית.
לאן הובילו חיי עד היום,
והנה הגעתי לשום מקום.
מנסה לשרוד את הבדידות,
בלב בפנים, זה כמו למות.
הדמעות זולגות על פני הנייר,
זה נראה כאילו אין מחר.
מרגישה חסרת מזל- תקועה,

נפשי אבודה ואני תוהה.
תוהה עד מתי? ולמה אני?
בעצב ותסכול… ומי יציל אותי?!