אבודה
היא אבודה
בתוך נשמתה,
היא נלחמת בדעתה,
היא מתביישת בתשוקתה.
היא עומדת בהיכל מראות,
היא מוקפת השתקפויות,
אך אף אחת מהן אינה ההשתקפות שלה,
כי היא לא מזהה את עצמה.
בתוך הבדידות, הבלבול והסבל,
דבר אחד ברור,
לאף אחד לא יוודע הדבר,
זה הסוד האסור.
תגובות (7)
לב החיים אני חוששת שאת ענווה מדי ???? הייתי מאחלת לעצמי ״כתיבה הגרועה״ כמו בשיר הזה.
*גרועה
תודה רבה, ראיתי מה את כותבת ותאמיני לי כשאני אומרת שיש פונטנציאל למשהו גדול , מאחלת לך הצלחה :)
אני לא מסתובבת פה הרבה לכן אני לא מגיבה אבל תאמיני לי האתר הזה מתדרדר מרגע לרגע. אהממממ את לא כותבת גרועה. נקודה. ואולי את לא איזה ביאליק אבל את עדיין טובה בדרך שלך, וזה מספיק (וגם בהשוואה להרבה אחרים). וזה סבבה להיות בדאון מידי פעם אבל תשתדלי להילחם בכל צורה שהיא אחותי אל תהיי פראיירית. שבת שלום מתוקה, בהצלחה בהכלללל
לא סתם מישהי תמיד טוב לשמוע ממך, תודה לך אל התגובה החמה , מתישהו אולי אני אספר לך מה גרם להרגשה הזאת, תחזרי שוב בקרוב :)
אווו את תמיד מוזמנת לספר לי, אני אוהבת להקשיב לבעיות של אנשים אחרים (זה מוזר? אני מוזרה?). לא יודעת אני כבר לא מרגישה קרובה לאתר הזה ולמה שהפך… פעם אנשים אשכרה הגיבו על דברים ודיסקסו על החיים. עכשיו זה נהיה מקום אנטיפתי בעע. גם הרצון לכתוב שירים דעך מעט, לצערי (?)… לא משנה, כל עוד אנחנו עדיין בקשר עם האנשים מההתחלה – כנראה שמשהו טוב קרה פה :) שבוע טוב לבבית
גם לך שבוע טוב,
זה לא מוזר שאת אוהבת להקשיב לאחרים זה דווקא חמוד, חשבת ללמוד פסיכולוגיה? אני חושבת שאולי תאהבי את זה.
אני כל כך לא מעודכנת במה שקורה באתר, אולי בחרתי תקופה טובה להעדר מהאתר? מוזמנת לעדכן אותי בפרטי.
לי אף פעם לא היה "רצון" לכתוב שירים, אצלי זה תמיד היה צורך, אז בזה אני קצת שונה ממך.
את בקשר עם אנשים מההתחלה?
לא הצלחתי לשמור על קשר עם אף אחד מהאתר, הסיבה שאני נשארת היא שהבנתי שלפרוש זה מטומטם, החשבון שלי ישאר כאן לנצח כי אי אפשר למחוק אותו, אז למה לא להשתמש בו מתי שמתחשק לי לחזור קצת לכתיבה?
אבל אני שמחה שאת מצליחה לשמור על קשר עם אנשים מההתחלה .
:)