אבודה במלחמה
באפלה העמומה
צועדת ילדה שקטה ומוזרה
פניה בברדס שחור מוסתרים
באופן שבו לאיש לא יהיו הם גלויים
בגדיה שחוקים
בלויים הם, מיושנים ומשופשפים
ובהליכה מקרטעת
הרחק היא פוסעת
לעבר הנוף הנראה בהרים
רוצה היא לצעוק ולצרוח
רוצה היא לראות עולם
אך שותקת היא רק מפני שיודעת
לאן הלכו כולם.
באפלה העמומה
צועדת ילדה שקטה ומוזרה
בעיניה חופש הוא בסך הכל חלום
והלוואי, הלוואי שכבר יגיע השלום!
תגובות (2)
היי, רציתי לבקש משהו קטנטן… אני עושה הרשמה לסיפור ותהיתי עם באלך להירשם…
סיפורים זה לא ממש הצד החזק שלי.. (אני מעדיפה לכתוב שירים) מצטערת ;)
אבל אני מבטיחה לקרוא כשתתחילי