אבא שבליבי
אבא, אתה מזמן הלכת,
אותנו לבד השארת.
אך, תמיד אתה פורח בליבי,
כמו פרח גדול ביום אביבי.
אנחנו כבר באותו מקום לא נשארנו,
אנחנו כולנו כבר מזמן התקדמנו.
ורק אתה כל כך חסר,
אותי גדלה כבר לא תראה יותר.
אבא, אני מזמן כבר התקדמתי,
ורק אתה כל כך חסרת לי.
לעולם לא חשבתי שתהיה כל כך רחוק,
אני כל כך מתגעגעת, אבא, איתך לצחוק.
אני זוכרת את הימים, שביחד היינו מבלים,
ותמיד אמרו לנו שאנחנו כל כך דומים.
ועכשיו אתה כבר איננך, אבי.
ורק נשארת עמוק בתוך ליבי.
תגובות (5)
מהמם
הכתיבה טובה ומרגישים את הרגש, אבל זה הרגיש לי קצת מקוטע. אם תרצי לדעת מה כוונתי ביותר פירוט, כתבי לי פה.
כן, אשמח לפירוט
זה עמוק ומלא רגש. אני חושבת שזה שאין הרבה פירוט הפך את זה ליפהפייה, לפחות בעיני.
כתיבה ממש יפה
תוד ספיר :)