אִימָּא אַחַת

מִתּוֹךְ: אָדָם וְעוֹלָמוֹ 2007

הַזָּהָב בִּשְׁמֵךְ מְעַטֵּר אֶת יוֹמֵךְ
לִיבֵּךְ מַרְעִיף אַהֲבָה וְחוֹם.
אֵיךְ בִּזְמַן שֶׁל מַשְׁבֵּר אַתְּ נוֹתֶנֶת אֶת הַלֵּב
מַרְחִיקָה כָּל עֶצֶב וּכְאֵב.

אַתְּ עוֹלָם כֹּה מַקְסִים, אַתְּ הָאוֹר שֶׁבָּחַיִּים.
הַחוֹם וְהָרוֹךְ הֵם נַחֲלָתֵךְ.
וְאֵין כָּמוֹךְ כְּדֵי לָתֵת
אַתְּ יוֹדַעַת רַק אֱמֶת, אָנוּ נַגְשִׁים עוֹד חֲלוֹמֶךְ.

אַתְּ נֱאֶסֵפֶתְּ מֵחָדָשׁ בְּכֹל פַּעַם שֶׁמִּישֶׁהוּ נֶחְלָשׁ
אוֹתוֹ מַצְמִידָה אֶל הַלֵּב.
אַתְּ הָאוֹר וְהַתְּפִילָּה, אַתְּ עוֹלָם הָאַגָּדָה
הַלֵּב כּוֹאֵב כְּשֶׁאַתְּ בּוֹכָה.

וְלוּ לְרֶגַע בְּעֵינַיִיךְ- וְאִם תִּבְכִּי אֶמְחֶה דִּמְעוֹתַיִיךְ
כִּי לֹא לְעֶצֶב נוֹעֲדוּ חַיַּיִךְ.
כְּמוֹ הָאוֹר הַגָּדוֹל בְּפַנָיִיךְ, כְּמוֹ הַחוֹם בְּמַגָּע יָדַיִיךְ
וּכְמוֹ לִיבֵּךְ הָמַרְעִיף זָהָבַיִיךְ.

אִימָּא
עַל מָה שֶׁנָתַתְּ אֲלְפֵי תּוֹדוֹת לֹא יַסְפִּיקוּ
וַאֲלְפֵי נְשִׁיקוֹת לֹא יַמְחִישׁוּ עַד כַּמָּה אָהַבְתְּ.
לְעוֹלָם נִשָּׁא אוֹתָךְ בְּלִיבֵּנוּ
אַתְּ מָאוֹר עֵינֵינוּ, אַתְּ בֵּיתֵנוּ
אַתְּ אִימָּא אַחַת.

מֻקְדָּשׁ: לְאִמָּא הֲכִי זָהָב בָּעוֹלָם, זֶהָבָה מִשְׁעַלִי

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי