אֲנַחְנוּ
עַכְשָׁיו דִּמְדּוּמֵי הָעָרֶב יַמְלִיכוּ
צִנַּת לָיִל וְרוּחַ אֲבוּדָה.
בַּשָּׁמַיִם יָאִירוּ
כּוֹכְבֵי דֶּרֶך רְצוּפָה.
לָנוּ הַחֲלוֹם לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר
אַך מַה לָנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ,
הֵיכָן נִפּוֹל וַנִּכְרַע בֶּרֶךְ
מוּל תֵּל הַסְּלִיחָה.
וְאִם יְאַלֵּם פִּינוּ
וְהַלֵּב עָמָס חִידוֹת שָׁנִים.
אוֹתָהּ שְׂפַת חֲלוֹמוֹת
שׁוֹתֶקֶת בְּסֵתֶר סוֹדוֹת.
וְלֹא סָלַלְנוּ דֶּרֶך נֶאֱמָנָה
אוּלָם הִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם.
מִסָּבִיב נְהַר הֲזָעַם
וַאֲנַחְנוּ עַל שְׂפַת תְּהוֹם.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
תגובות (2)
אהבתי מאוד את ההתחלה. כוכבי דרך רצופה הם הכוכבים בשביל החלב? דרך, שביל… היה נראה לי שזו הכוונה. תקן אותי אם לא. ״ולא סללנו… עד הלום״ – נפלא. קצת מוזר לי ההמשך כי לפי המילה ״אולם״ נשמע שהיעד הוא מקום טוב ולא על שפת תהום (ז״א, אם הם לא סללו דרך נאמנה זה די הגיוני שהם יגיעו לשפת תהום, והמילה ״אולם״ תתאים יותר לתאר מקרה שהם הגיעו לגן עדן חרף הדרך שבחרו
יו מקווה שתקלוט מה כתבתי זה נראה מסובך עכשיו כשאני קוראת את זה ????