אֲלַקֵּט תְּמוּנוֹת

אלי משעלי 29/10/2016 830 צפיות אין תגובות

אֲלַקֵּט תְּמוּנוֹת יָפוֹת
תְּשׁוּקוֹתַי מֵעִירִי הַיָּפָה,
אַנִּיחַ אוֹתָן בְּאַלְבּוֹמֵי עוֹנוֹת
אַחַת אַחַת כְּמוֹ הָרוּחוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת.
הִנֵּה עֶרֶב מִתְעַרְבֵּב עִם פָּנָסִים,
כִּגְלִימַת קַשְׁמִיר נְדִירָה
וַאֲנִי תְּשׁוּקָתִי אֵלֶיהָ
אֶל עִירִי בָּבַת עֵינִי.
אֵאָחֵז בְּיָדָהּ שֶׁל תִּקְוָה
אֶתְעַטֵּף בִּתְפִלָּה זַכָּה.
אֶפְסַע בִּצְעַדִים קְטַנִּים וּמְדוּדִים
כְּמוֹ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ- הַנֶחְלָשׁ.
לִקְרַאת חֹרֶף הַמְּטַפְטֵף דְּמָעוֹת
וְהֵן דִּמְעוֹתַי הַשְּׁקוּפוֹת צְלוּלוֹת.
רְחוֹבוֹתָי יְהַדְהְדוּ בִּדְמָמָה,
כְּמוֹ רְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל עִירִי
הַקְּסוּמָה.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך