סונגפיק, trouble is a friend.

סונגפיק, trouble is a friend.

הבטתי לאחור. זה עדיין רדף אחריי. העמקתי לתוך היער. העצים הגבוהים הטילו צל0 מאיים. החשכה עטפה אותי מכל הכיוונים. רצתי הכי מהר שיכולתי, אבל ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שהוא ישיג אותי.

Trouble he will find you no matter where you go, oh oh

קצוות שיער חומה נפלה על פניי. ידעתי ששערי מטונף, שבגדיי מלאים באבק, קרועים ובלויים. אבל זה לא היה חשוב עכשיו.
היה קר, שלג כיסה את האדמה הקפואה, ואני הייתי עם חולצה קצרה קרועה.

No matter if you're fast, no matter if you're slow, oh oh

ידעתי שהתחלתי להאט, רגליי התעייפו. לא רציתי להיכנע. המשכתי. רצתי. שרירי כאבו ודאבו, רגליי זעקו למנוחה. אבל לא עצרתי. ידעתי שזה יכול להיגמר כאן ועכשיו.
"אני לא אבכה." לחשתי לעצמי. "אני לא אבכה."

The eye of the storm or the cry in the morn, oh oh
you’re fine for a while but you start to lose control

רגלי נתקלה בענף של גזע עץ. נפלתי. אנקת כאב נפלטה מפי, מסגירה את מקומי. הרגשתי זרזיף דם יורד במורד רגלי, אבל זה לא עניין אותי. זה התקרב אליי. ידעתי שהרגע הזה יגיע.
אבל הוא לא ביקש להפסיק את חיי.

He's there in the dark, he's there in my heart
He waits in the wings, he's gotta play a part
Trouble is a friend; yeah trouble is a friend of mine, oh oh

וזה היה נכון. הצרה נכנסה לחיי באותו יום אפל. אפילו לא ידעתי אם לקרוא לזה כזכר, או כנקבה.
הוא ארב לי בחושך, בנה לו בית בלבי, חיכה לרגע הנכון להסתער. אבל הצרה, זה חבר. חבר שלי.

Trouble is a friend but trouble is a foe, oh oh
And no matter what I feed him he always seems to grow, oh oh

יכולתי להרגיש אותו. קמתי מהאדמה הקרה, ושלפתי גבעולים ועלים שנכנסו לשיערי. אני הולכת, ומרגישה את רוחו הרעה של חברי. חברי הוא שד, שד שמנסה לסבך את חיי. אבל אני לא אתן לו, אם אוכל.
ויש לי ספקות לגבי היכולות שלי.

He sees what I see and he knows what I know, oh oh
So don't forget as you ease on down the road

יכולתי להרגיש אותו חופר לי בראש, מנסה למצוא דברים שאיתם יוכל לסבך את חיי בצרות ובעוד צרות. הוא מסתכל דרכי, רואה את מה שאני רואה, מדבר במקומי, עושה צרות, כי זה הצרה. זהו טבעו, ואיני יכולה לשנות אותו.

נשפתי על פניי והעפתי כמה שיערת מעיניי. כמובן שהצרה שלח את ידי להחזירן לשם. ולא יכולתי לעשות כלום. הוא היה כמו טפיל שנכנס לגופי ושלט בהכל, ואני הייתי הצופה מהצד, לא יכולה לעשות כלום.

He's there in the dark, he's there in my heart
He waits in the wings, he's gotta play a part
Trouble is a friend, yeah trouble is a friend of mine, oh oh

So don't be alarmed if he takes you by the arm
I won't let him win, but I'm a sucker for his charm
Trouble is a friend; yeah trouble is a friend of mine, oh oh

אני מנסה לא להיבהל. להיבהל בכל פעם מחדש כשהוא אוחז בידי. אני רוצה לשנות את גורלי המר, אבל קסמו מושך אותי. אני רוצה לנצח אותו, אבל אינני יכולה. אינני יכולה לגבור עליו. על הצרה, חברי.

הלכתי לעיר הסמוכה, כי כך הורה לי הצרה.
הבניינים היו בעלי קומה אחת, וגגותיהם האדומים עטו סמיכה לבנה של שלג צח. סביב הארובות היה ריבוע דק של שלג שנמס, ומתוכן יצא עשן שהעיד על אחים המבעירים קרשי עץ. תהיתי כמה משפחות מתכרבלות כעת מול האח.
מעט מאוד אנשים עברו.

Oh how I hate the way he makes me feel

הצרה הכשיל את רגלי, ונפלתי על אחד עוברי האורח. הוא הביט בי בכעס. הוא היה איש גוץ קטן, בעל עיניים כהות ושיער דליל שהקריח באמצע. הייתה לו חליפת עסקים אפורה, שנראתה חדשה ונוצצת, ומזוודה אפורה תואמת ביד. הוא התחיל לצעוק עליי.

And how I try to make him leave, I try
Oh oh, I try

אני שונאת את ההרגשה שזה נותן. וגם כשאני מנסה לעמוד בפניו, אני מנסה, אבל לא מצליחה. לגרש אותו, זו משימה בלתי אפשרית. בהתחלה לא וויתרתי, ונלחמתי, אבל לבסוף התייאשתי. הבנתי שהוא לא יעזוב, אז למה להילחם בו? למה להילחם בו אם אפשר לאסוף אותו לחיקי ולהניח לו לשלוט בחיי כאוות נפשו?

התכווצתי, מנסה לחסום את חושיי ולא לשמוע או לראות את האיש. כשנרגע, הוא משך במעילו בכעס והמשיך בדרכו עצבני.

He's there in the dark, he's there in my heart
He waits in the wings, he's gotta play a part
Trouble is a friend, yeah trouble is a friend of mine, oh oh

So don't be alarmed if he takes you by the arm
I won't let him win, but I'm a sucker for his charm
Trouble is a friend, yeah trouble is a friend of mine, oh oh!

מתי תגמור? מתי תגמור להשתמש בגופי? מתי תימאס רוחי עליך ותיתן לי חופש? מתי אוכל למצוא את הנחת שלו אני זקוקה כל כך?

גישתי השלילית הכעיסה אותו בהתחלה. אבל למדתי. למדתי לקרב אותו אליי.

וביום מין הימים הוא יעזוב אותי. הוא ייתן לי דרור וישחרר אותי לחופשי. אבל עד אז, חברי, הצרה בכבודו ובעצמו, יארח לי לחברה. פתחתי לו את הדלת, הדלת אליי.
חזרתי ליער, וטיילתי. שוחחתי איתו, על ההמשך. על המשך החיים שלנו ביחד.