טובעת בשלכת .

והוא נמחק.
והיא כואבת , אך רק בעצם.
והוא נמחק.
שאריות חלום בתוך ידיים .
והוא נמחק.
והיא נסחפת, לאחור, מהר.
והוא נמחק.
וזיכרונות ,כבר לא יהיו יותר .

והיא גוועת .
וצומחת, וגוועת שוב.
והיא גוועת .
מנסה לחזור לאחיזה רפה.
והיא גוועת.
בניסיון להינצל תופסת בענף.
והיא גוועת.
נפילה , שבירת כנף.

והם שניהם יחדיו נעלמים באופק.
וזה אפילו לא צורב .
כי הוא היה על זמן שאול .
וכדי להיפרד , בכדי שלא יכאב,
היא מוחקת –
טובעת בשלכת , סתיו.