שמחת התורה שלי

איזה מרגש זה היה. אני עליתי לתורה,אני נהייתי בן 13.ומתי היום הזה התקיים? בדיוק על השמחת תורה! אז,החלטנו שכדאי לעשות את העלייה לתורה בערב,מתי שכולם יוצאים במחולות.ומתי שאותו ערב הגיע,כשיצאתי מהבית,כולם התחילו למחוא לי כפיים ולשרוק ולרקוד בשבילי.בקיצור,לשמוח את שמחתי.וכשהוציאו את התורה מבית הכנסת,נתנו לי לנשק אותה ראשון.וגם נתנו לי להחזיק אותה!! אבא היה כל כך גאה,ואמא מלאת דמעות שמחה בעיניים.והאחים הקטנים שלי לא ידעו על מה מדובר כאן.הכל היה טוב ושמח עד שאח שלי,בן ה-3,נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.אמא התחילה ראשונה:"יואבי,יואבי,יואבי…" וכשאבא שם לב שיואב לא פה,הוא הלך וחיפש אותו כשאמא שמרה על האחרים בקפידות.הוא הלך לחבריו ואמר להם:"יואב נעלם.אני צריך עזרה לחפש אותו." וככה השמועה הלכה מסביב לאנשים.וכולם התחילו לחפש:"יואב!יואב!יואב!!" ואחרי 20 דקות של חיפושים,השכנה מצאה אותו. ואחרי המציאה המושיעה,שבלעדיה שמחת התורה לא הייתה מתקיימת ביישוב,התחילו להלל את אלוקיי עוד יותר.
וכך היו השמחת תורה והבר-מצווה שלי.